פסיקתא רבתי פרק ב סימן
Psikta Rabbati 2,1
וכמה חנוכות הם, שבע חנוכות הם ואילו הן
חנוכת שמים וארץ שנאמר ויכולו השמים והארץ (בראשית ב' א') ומה חנוכה היה שם ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר (שם בראשית א' י"ז)
וחנוכת החומה שנאמר ובחנוכת חומת ירושלים (נחמיה י"ב כ"ז)
וחנוכת של [עולי] גולה שנאמר והקריבו לחנוכת בית אלהינו דנא וגו' (עזרא ו' י"ז)
וחנוכת הכהנים זו שאנו מדליקין
וחנוכת העולם הבא שנאמר אחפש ירושלים בנרות (צפניה א' י"ב)
וחנוכת הנשיאים זאת חנוכת המזבח (במדבר ז' פ"ד)
וחנוכת המקדש מה שקראו בענין מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
Es sind sieben Chanukkot, Weihefeste:
Chanukka der Himmel und der Erde, w.e.h.: „Also waren vollendet die Himmel und die Erde (Bereschit 2,1); und welche Chanuka war dort? „Und G-tt setzte sie an die Ausdehnung des Himmels, um auf die Erde zu leuchten“.
Chanukka der Stadtmauer von Jeruschlajim, w.e.h.: „Und bei der Einweihung der Mauer von Jeruschalajim“ (Nechemija 12,27).
Chanukka der Rückkehrer aus der Verbannung, w.e.h.: „Und sie brachten dar zur Einweihung dieses Hauses G-ttes“ (Esra 6,17).
Chanukka der Kohanim, das sind die Lichter, die wir anzünden.
Chanukka der künftigen Welt, w.e.h.: „Und es wird geschehen zu jener Zeit, da werde ich Jerusalem mit Leuchten durchsuchen“ (Zephanija 1,12).
Chanukka der Fürsten, w.e.h.: „Dies war die Einweihung des Altars“ (Bemidbar 7,14).
Chanukka des Tempels, w.e.h.: „Psalm. Das Lied zur Einweihung des Hauses. Von David“ (Tehillim 30,1).
פסיקתא רבתי פרק ב סימן ה
Psikta Rabbati 2,5
ד"א מזמור [וגו'] שבע חנוכות הם
חנוכת ברייתו של עולם דכתיב ויכולו השמים (בראשית ב' א') ואין ויכלו אלא לשון חנוכה דכתיב ותכל כל עבודת (שמות ל"ט ל"ב)
חנוכת משה דכתיב ויהי ביום כלות משה להקים (במדבר ז' א')
וחנוכת הבית דכתיב מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהלים ל' א')
וחנוכת בית שני [שנאמר והקריבו לחנוכת בית אלהא וגו' (עזרא ו' י"ז)
וחנוכת החומה שנאמר] ובחנוכת חומת ירושלים (נחמיה י"ב כ"ז)
וזו של עכשיו של בית חשמונאי
וחנוכת העולם הבא שאף היא יש בה נרות כדכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו' (ישעיה ל' כ"ו).
Eine andere Betrachtung. “Psalm…” (Tehillim 30,1). Es sind sieben Chanukot, Weihefeste:
Chanukka des Schöpfungswerkes, w.e.h.: „Also waren vollendet ויכולו die Himmel“ (Bereschit 2,1), und ויכולו bedeutet nichts anderes als Chanuka, w.e.h.: „Und es wurde vollendet ותכל die ganze Arbeit der Wohnung des Zeltes der Zusammenkunft“ (Schemot 39,32).
Chanukka von Mosche Rabbenu, w.e.h.: „Und es geschah an dem Tage, da Mosche das Aufrichten der Wohnung vollendet“ (Bemidbar 7,1).
Chanukka des Tempels, w.e.h.: „Psalm. Das Lied zur Einweihung des Hauses. Von David“ (Tehillim 30,1).
Chanukka des II. Tempels, w.e.h.: „Und sie brachten dar zur Einweihung dieses Hauses G-ttes“ (Esra 6,17).
Chanukka der Stadtmauer von Jeruschlajim, w.e.h.: „Und bei der Einweihung der Mauer von Jeruschalajim“ (Nechemija 12,27).
Chanukka unserer Gegenwart, das ist die des Hauses der Chaschmonäer.
Chanukka der künftige Welt, w.e.h.: „Und das Licht des Mondes wird sein wie das Licht der Sonne, und das Licht der Sonne wird siebenfältig sein“ (Jeschajahu 30,26).
פרקי דרבי אליעזר פרק יט
Pirke deRabbi Elieser Kapitel 19
שבע חנוכות ברא הב"ה, ששה מהם חנך, ואחת שמורה לדורות,
ברא יום ראשון וגמר מלאכתו והניחו, שנ' ויהי ערב ויהי בקר יום אחד,
ברא יום שני וגמר מלאכתו וחנכו, שנ' ויהי ערב ויהי בקר יום שני,
וכן עד ששת ימי המעשה,
ברא יום שביעי שלא למלאכה שלא נאמר בו ויהי ערב ויהי בקר, למה, הוא שמור לדורות, שנ' והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה (זכריה ז,יד).
Sieben Chanukkot hat der Heilige, g.s.E., erschaffen; sechs davon hat Er gefeiert, eine hat Er aufbewahrt für die künftigen Generationen.
Er erschuf den ersten Tag, vollendete Sein Werk und weihte es ein, w.e.h.: „Und es ward Abend und es ward Morgen, Tag eins“.
Er erschuf den zweiten Tag, vollendete Sein Werk und weihte es ein, w.e.h.: „Und es ward Abend und es ward Morgen, zweiter Tag“, und so bis zum sechsten Tag des Schöpfungswerks.
Er erschuf den siebenten Tag, der für keine Werktätigkeit bestimmt ist, denn dort heißt es nicht „es ward Abend und es ward Morgen“. Warum? Dieses Weihefest ist für die künftigen Generationen aufbewahrt, w.e.h.: „Und es wird ein einziger Tag אחד sein, er ist [nur] dem Ewigen bekannt, nicht Tag und nicht Nacht; und es wird geschehen zur Zeit des Abends, da wird es Licht sein“ (Sacharja 14,7).
מדרש ילמדנו קטע ה
Midrasch Jelamdenu 5
(נ"ב) דרש רשב"ל שבע חנוכות הן:
חנוכה הראשונה בראשית ברא, יהי אור, הרי נר אחד.
ביום שני ויהי ערב ויהי בקר, משל לארכיטקטון שהיה מבקש תלמיוס ונטל נר והאירה כך האירה התורה, כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו' כ"ג).
ביום שלישי נבראו האילנות ושמן זית מאירה.
ביום רביעי נבראו המאורות וכסאו של דוד כשמש נגדי (תהלים פ"ט ל"ז) וכן ערכתי נר למשיחי (שם תהלים קל"ב י"ז).
ביום ה' נבראו ברקים, קול רעמך בגלגל (שם תהלים ע"ז י"ט).
ביום ו' נברא אדם שנאמר נר אלהים נשמת אדם (משלי כ' כ"ז).
Rabbi Schim’on ben Lakisch legte aus: Es sind sieben Chanukot, Weihefeste:
Erste Chanukka erschuf Er im Anfang, w.e.h.: „Es werde Licht“, siehe, das ist die erste Leuchte.
Am zweiten Tag [sprach Er]: „es ward Abend und es ward Morgen“. Es ist ein Gleichnis für einen Architekten, der um eine Auszeichnung(?) תלמיוס bat und hängte eine Lampe auf und diese leuchtete auf, also leuchtete auf die Thora, w.e.h.: „Denn die Leuchte ist das Gebot und die Thora ist das Licht“ (Mischle 6,23).
Am dritten Tag wurde die Bäume erschaffen und das Öl der Olive leuchtet.
Am vierten Tag wurden die Leuchten erschaffen, [und ihnen gegenüber] heißt es: „und sein [Davids] Thron wie die Sonne vor Mir“ (Tehillim 89,37) und „habe eine Leuchte zugerichtet meinem Gesalbten“ (Tehillim 132,17).
Am fünften Tag wurden die Blitze erschaffen, w.e.h.: „Die Stimme Deines Donners war im Himmelsrad, Blitze erleuchteten den Erdkreis“ (Tehillim 77,19).
Am sechsten Tag wurde Adam erschaffen, wie es heißt: „Die Leuchte G-ttes ist die Seele Adams“ (Mischle 20,27).
[Den siebenter Tag hat Rabbi Schim’on ben Lakisch nicht ausgelegt.]
מדרש ילמדנו קטע ה
Midrasch Jelamdenu 5
בהעלותך (במדבר ח' ב') א"ר יהודה ברבי שלום מצינו שהיה המשכן שקול כנגד מעשה בראשית. ביום א' נבראו שמים וארץ וכתיב בהן נוטה שמים כיריעה (תהלים ק"ד ב'), ובמשכן כתיב ועשית יריעות (שמות כ"ו,ז). בשני יהי רקיע ויהי מבדיל, ובמשכן והבדילה הפרוכת (שם שמות כ"ו לג). בשלישי יקוו המים, ובמשכן ועשית כיור נחשת וגו' ונתת שמה מים (שם שמות ל' י"ח). ברביעי יהי מאורות, ובמשכן ועשית מנורה (שם שמות כ"ה ל"א). בחמישי ועוף יעופף, ובמשכן והיו הכרובים פורשי כנפים (שם שמות כ"ה). בששי תוצא הארץ נפש חיה, ובמשכן אדם כי יקריב (ויקרא א'). בשביעי היה כלו אור, ובמשכן כיון שנכנס האל בתוכו מבהיק מן השכינה, לכך סמך ובבוא משה וגו' בהעלותך.
„בהעלותך Wenn du hinaufsteigst, die Leuchten anzuzünden“ (Bemidbar 8,2). Rabbi Jehuda sagte in Namen von Rabbi Schalum: Wir finden, dass die Wohnung [das Stiftszelt] gleich dem Schöpfungswerk gewogen wird.
Am ersten Tag wurden die Himmel und die Erde erschaffen, wie es von ihnen heißt: „Du, der in Licht sich hüllt wie in ein Gewand כיריעה“ (Tehillim 104,2); und über die Wohnung heißt es: „Und du sollst Teppiche יריעות von Ziegenhaar machen“ (Schemot 26,7).
Am zweiten Tag heißt es: „Es werde eine Wölbung“ und „es werde eine Scheidung“; und über die Wohnung heißt es: „Und der Vorhang soll euch eine Scheidung machen“ (Schemot 26,33).
Am dritten Tag heißt es: „Es sammeln sich die Wasser“ (Bereschit 1,9); und über die Wohnung heißt es: „Mache auch ein Becken… und tue Wasser darein“ (Schemot 30,18).
Am vierten Tag heißt es: „Es werden Leuchten“ (Bereschit 1,14); und über die Wohnung heißt es: „und du sollte eine Leuchte machen“ (Schemot 25,31).
Am fünften Tag heißt es: „Und Vögel sollen fliegen“ (Bereschit 1,20); und über die Wohnung heißt es: „Und die Cherubim sollen die Flügel nach oben ausbreiten“ (Schemot 25,20).
Am sechsten Tag heißt es: „Die Erde bringe hervor lebendige Wesen“ (Bereschit 1,24); und über die Wohnung heißt es: „Wenn ein Mensch von euch dem Ewigen eine Opfergabe darbringen will“ (Wajikra 1,2).
Der siebente Tag war ganz Licht; dem gegenüber: Als G-tt in die Wohnung hinein kam, strahlend durch die Schechina, finden wir zwei nahe liegenden Stellten: „Und wenn Mosche in das Zelt der Zusammenkunft hineinging“ (Bemidbar 7,89) und danach folgt: „בהעלותך Wenn du hinaufsteigst, die Leuchten anzuzünden“ (Bemidbar 8,2).
